<h1>ארחות חיים הלכ' קדושין סימן ד'</h1>
<h2>דף יב.</h2>
האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה במקום פלוני והלך וקדשה במקום אחר אינה מקודשת. אבל אם אמר הרי היא במקום פלוני והלך וקדשה במקום אחר מקודשת וכן בגירושין. והאומר לשלוחו צא וקדש לי אשה ומת אסור בכל הנשים שבעולם כי לכל אחת יש לומר שמא קדש שלוחו קרובתו של (זה) [זאת]. אבל אם בשעה שצוה לשלוחו לא היה לזאת שרוצה לקדש שום קרובה האסורה פנויה מותר בה. והר"ף ז"ל כתב אע"פ שהיו לה לאחר מכן פי' לאחר שצוה השליח.
